כולם לקום! בית המשפט, המייצגת שלי: ליאת, מנהלת היוזמה

ברוכים הבית לבית המשפט

לחוויה כזו לא ציפיתי מעולם

אני משערת שגם הוא לא …

כך פתאום אחרי כמעט שנה שישראליאת הוקם באהבה

מצאתי את עצמי "מייצגת" בבית משפט …

על ההיערכות, החוויה, האווירה וההמלצה …

 

בהמשך לפוסט מתחיל בנהיגה (בפעם הראשונה) ו.. מסיים באזיקים

הגיע זמן המשפט…

אחרי השימוע וההמתנה מורטת העצבים (לא אני… כמובן…) הגיע היום ..

בבוקר בית המשפט – ההתרגשות בעיצומה

לא אצלי. מודה …

להישפט ועוד בארץ זרה … זה לא עניין של מה בכך

זו התרגשות מהולה במתח ובחוסר ידיעה מה צופן העתיד

לא הייתי רוצה להיות במקומו

ככה נערכים לדיון בבית משפט

כבר יצא לי לבקר בבית משפט בארץ (אפילו פעם אחת ייצגתי את עצמי מול ביטוח לאומי – ניצחתי כמובן 😉 )

ומשום מה, גם כשיודעים את הלך הדברים או מה צפוי להיות

עצם המעמד, מקנה תחושות מעורבות ונורמליות לחלוטין, יש לומר …

אז נערכנו בהתאם …

נגשנו ושוחחנו על זה לפני, כך שידעתי בדיוק מה אני הולכת לומר בשמו

 

רציתי לצלם, אבל אסור …

כך מצאתי את עצמי נשבעת בפני השופט שאני מתחייבת לתרגם מעברית לאנגלית ולהיפך מבלי להשמיט דבר (לשני הצדדים כמובן..)

כל מה שחשבנו לומר, כמעט ולא נאמר…

השופט עיין בכתב התביעה, הבין כי מדובר בסוג של אי הבנה ואפילו צחק (כן, כן…)

שאל אם ידוע לי או למטייל אם תהיה הרשעה זה ישפיע על הויזה או השהות שלו במדינה – עניתי שאני לא יודעת (באמת אין לי מושג…, מעניין… צריכה לחקור בהזדמנות…)

אז הוא ביקש שאותו מטייל יבצע תרומה מיידית ל- ST.JOHN ויחזור לבית המשפט עם הוכחה שביצע זאת (רגע…, זה לא היה העונש היחידי…)

וכך… עו"ד מטעם המדינה הזמין אותנו לנסוע איתו … הוא דאג שתבוצע התרומה המיידית וחזר איתנו לבית המשפט

 

רגע לפני שנכנסים לאולם

כשהגענו לבית המשפט, הוא היה כמעט ריק מאנשים – היינו ראשונים …

עם זאת, היה משעשע לראות שמסדרון בית המשפט אחת מסתובבת עם גרביים והאחר הולך יחף …. רק לי זה היה נראה מוזר 😉

כשחזרנו ובזמן ההמתנה לסיכום המשפט/גזר הדין, כל המקום מלא ואני.. כהרגלי במקום חדש – סוקרת את השטח

שני שומרים בלי נשק כמובן, האחד משתעמם וכמעט נרדם, האחר בוהה בשופט, משחק אותה מקשיב

לא מתכוונת להיות גזענית, אבל כולם ככולם היו מאורים – נשים, גברים, ילדים, צעירים – לרגע תהיתי מה קורה כאן מסביבי

וכמובן שאם אני נמצאת כבר בבית המשפט אז.. הקשבתי לדיונים –
בניגוד לארץ, בית המשפט כאן מתעסק עם כל מיני סוגי תביעות …
נהיגה בשיכרות (אחת מהבעיות המרכזיות שהתחילו להיות בניו זילנד בשנים האחרונות),
אחר על שהכה את אישתו (ובעל גיליון הרשעות נרחב מהעבר…),
אחת מהווה סכנה לסביבה (איך נותנים לה להיות חופשייה עד למשפט אני לא מבינה…),
אחרת זרקה מחבת על בעלה (רק מלדמיין את התמונה… אפילו עו"ד מטעם המדינה צחק)
ומאחורי…
ישבה ילדה עם תלבושת בית ספר …
כמה נשים עם תינוק שפתאום מיילל בבכי והשופט, בסבלנות רבה מבקש להוציא את הילד כי קשה לו להקשיב לדברים שנאמרים

בניין בית המשפט מבחוץ (אם לא היה שלט קטנטן, לא הייתי חושדת לרגע..)

הדיונים מתקיימים כמו דו-שיח, ממש שיחה בין שני אנשים … – היה מוזר …

מפה לשם, הגיע תורו שוב
הוכחת תרומה, שלילה לחודש ימים ו.. ביטול הרשעות – פשוט כי השופט לא ידע אם הוא יתבקש לעזוב את המדינה אם תהיה לו הרשעה מבית משפט

רגע לפני שהשופט סיים את הדיון, הוא שאל את המטייל – איך הגעת לכאן היום ? הצבעתי… הוא חייך אליו ואמר "יופי, אז יש לך איך לחזור הביתה" (חשבתי לעצמי… רציני ?!  עוד היו דואגים לו לטרמפ…)

אז בהחלט … הוא יצא בזול…
אני משערת שמשום שהוא שיתף פעולה באופן מלא, היה חכם באופן הדברים והתנהלותו (ייאמר לזכותו שהוא נלחם באינסטינקט הישראלי הראשוני) ולא חיפש להיות צודק

לכן אציין שאם קיבלתם דוח, זימון מהרשויות או כל דבר אחר – תתייחסו לזה ברצינות ובמידת הצורך תתייעצו עם אנשים…

(ודרך אגב, דיון מתקיים היכן שבוצעה העבירה – אז אם עברתם הלאה… תצטרכו לחזור …)

והוא …

הוא אמר לי תכתבי "עו"ד ישראליאת – ייעוץ ראשון בחינם"   (אבא…. הגשמתי לך חלום ישן 😉 )

ואני …
אני יכולה לומר שחויות ישראליאת ניו זילנד אף פעם לא מנגמרות ומפתיעות, גם אותי, בכל פעם מחדש

השאר תגובה