איך לשמור על בטיחות בטיול בניו זילנד

הרעיון לפוסט הזה עלה בעקבות האסון שאירע באוקטובר 2014 בנפאל, בו קיפחו את חייהם 4 מטיילים ישראלים.
כן.. הפסטוראליות של ניו זילנד לפעמים מטעה.
גם בה נפצעו לא מעט (בלשון המעטה) ולצערנו, גם נהרגו.
בפוסט לפניכם, יובאו מספר עצות זהב כדי להפוך את הטיול שלכם בטוח יותר, כדי שתגיעו ותחזרו הביתה בשלום ומלאי חויות 🙂

מאת: אבישי וישראליאת – ניו זילנד

מזג אויר
לפני יציאה, בעיקר לטרק – תבדקו את תנאי מזג האויר. חשוב גם לקראת הנסיעה – כדי שתיכנו את עצמכם נפשית 😉
אומנם מזג האויר הפכפך, אך נאמר בזהירות שאפשר להסתמך על התחזית ל- 3-4 ימים קרובים ..
ניתן לדעת מה מזג האוויר הצפוי בימים הקרובים לאזור שלכם ללא בעיה בין אם באמצעות טלוויזיה/רדיו ובין אם במשרדי ה – DOC  באזור הטרק שאליו אתם יוצאים.
(בנוסף, לשימושכם – קישורים לבדיקת מזג אויר, בדף שימושי לי)
ב"גרייט וולקס" ובטרקים פופולריים נוספים, ב"עונת השיא" הריינג'רים בבקתות מעדכנים כל ערב במזג האוויר הצפוי למחרת בטרק – למרות שאתם בטרק ואולי נראה מיותר להבין מה התחזית למחרת, זה חשוב משום שבעונה (לרוב מאוקטובר עד אפריל) הטרקים מתוחזקים ופעילים בשטח "ריינג'רים", שמעדכנים מפני מצב זה או אחר, או שינויים בתווי השטח. גם אם נשמע שהם מגזימים, שווה להקשיב להם. הן מבינים דבר אחד או שניים בשטח…
חשוב שתדעו, לעניין הטרקים הצדדיים, הלא פופולריים ומחוץ לעונה  (לרוב במהלך אפריל) האחריות להתעדכן במזג האויר מוטלת עליכם וכדאי לבדוק את התחזית במשרדי ה – DOC  ולשאול לדעתם והמלצתם אם לצאת לטרק.
אם הם ממליצים לא לצאת לטרק – אל תצאו !
הניו זילנדים מכירים את המדינה והסביבה שהם חיים בה יותר טוב מכם , מזג האוויר יכול להשתנות דרסטית תוך כמה שעות ושום טרק לא שווה את החיים שלכם.

הכבישים…
מלבד זאת שמזג האויר בהחלט משפיע על אופי הנהיגה והעירנות הנדרשת…
נוהגים בניו זילנד בצד שמאל של הכביש, מה שהופך לעיתים לחוויה מסוכנת בפני עצמה.
נכון בהתחלה זה מצחיק כי מפעילים וישרים, לוקחים חגורה דימיונית וכדומה.. אבל הסכנה אינה טמונה ותלויה רק באופי הנהיגה שאתם תאמצו, אלא גם במטיילים רבים אחרים שרגילים לנהוג בצד השני של הכביש…
הצעה – כדי שחלילה לא תטעו בצד, קישרו חוט אדום/כל צבע מודגש על פרק יד שמאל שלכם.
עוד על הדרכים בניו זילנד אפשר לקרוא כאן   וכאן – האתר הממשלתי

 

מסלולים בטרקים..
לרוב בטרקים אין קליטה בנייד, וניתן לחייג רק מספר חירום – כבר הכנסתם את הפרטים החשובים לנייד מהפוסט הזה.
אם לא הצלחתם לחייג, אין מה להילחץ – חכו שיגיע מטייל אחר ובקשו ממנו להודיע לריינג'ר בבקתה הבאה וודאו שהוא יודע להסביר איפה אתם נמצאים.
בכל מקרה, זה קורה לטובים שביננו…
אם כבר קרה ואין לכם הכשרה רפואית כלשהי רצוי לא לגעת באיבר, לא להמשיך ולהיעזר באנשים.
כשאתם בשטח, בעונה – תבקשו מהריינג'ר עזרה. הם הראשונים שישמחו לפתוח בפניכם את ביתם ולעזור בכל מה שצריך.

זה יכול לקרות בעקבות מזג האויר או בגלל חוסר עירנות, לפעמים זה פשוט בגלל תווי השטח ותנאי המסלול. רגע אחד אנחנו מתלהבים מהנוף ו… אופס סובבנו את הרגל או שמזג האויר התהפך לו וחלילה לרגישים או ללא מוכנים היפותרמיה, יכול להיות גם סתם כי גרבנו גרב לא מתאימה ונוצרה לנו יבלת רצינית שמונעת מאיתנו להמשיך…
לא משנה איזה סוג של פציעה קרתה, אל תקלו ראש בזה, כי גם בחתך הכי קטן יכול להתפתח זיהום רציני שיכול לדפוק לכם טיול שלם..

ההצעות העיקריות שלנו, שחלקן תשמענה לכן ברורות – בשטח, לפעמים שוכחים מהם:
1. נעליים מתאימות לכם (תמיד עדיף חצי מידה אחת לפחות) ושרוכות כמו שצריך

2. סובבתם את הקרסול/נקעתם ?
אל תמהרו להוריד את הנעל !  קודם תמצאו משהו לקרר את המקום ולחבוש את הרגל. אם המצב מאפשר לכם לסיים את הטרק (אתם ביום האחרון שלו) – תעשו את זה, אבל אל תמשיכו יותר מיום הליכה אחד, כדי להימנע מדלקות מיותרות שיגררו חלילה זריקות…

3. כשאתם הולכים, תלכו. רוצים להביט ולהתפעל מהנוף – תעצרו !  (למרות שזה מפתה ללכת ולהסתכל על הנוף..)

4. ביגוד מתאים
גם בימות הקיץ החמים ביותר מזג האויר יכול להתהפך, אז ביגוד חם ואטום למים (טוב למניעת היפותרמיה) מומלץ לשים בשקית אטומה בתרמיל. תמיד לקחת סט נוסף של בגדים יבשים.
** בכמה דולרים בודדים אפשר לקנות בחנויות לציוד למטיילים שקיות ענקיות ואטומות למים בצבעים זוהרים שיכולות לשמש כמחסה בשעת חירום ועליהן מודפסות עצות שימושיות להישרדות בשטח אם הגעתם למצב כזה. לדוגמא  ליחצו כאן
עוד על היפותרמיה , איך למנוע, לזהות ולטפל תוכלו לקרוא כאן

5. התעדכנו והתייעצו עם משרדי ה- DOC של המקום האם יש סכנה של מפולת שלגים/סלעים או הצפות – חשוב בעיקר לאחר מספר ימים של מזג אויר גשום/חורפי (כן- שוב נזכיר, מזג האויר לא יציב לאורך כל השנה).

6. החליטו אתם מה נכון עבורכם
הטרקים בניו זילנד מחולקים לקטגוריות מהקל (מסלולים גם למשפחות עם ילדים ונכים) לכבד (מסלולים לאנשים עם כושר גופני גבוה , ידע וניסיון בניווטים ובהישרדות בשטח במקרה הצורך). חלוקת הטרקים לקטגוריות באתר של ה- DOC .
לרוב, הטרקים הפופולאריים, הקרויים הגרייט ווקס מתאימים לבעלי כושר גופני סביר ולרוב לא נדרשים בהם כישורים מיוחדים (השביל מסומן ברמה מצוינת ככה שהסיכוי ללכת לאיבוד קטן מאוד).
לצד זאת, כאמור ישנם טרקים המשתייכים לקטגוריות אחרות.
לפני שאתם מחליטים האם טרק מתאים עבורכם או לא, מומלץ שתבחנו זאת עם עצמכם ולא עם אחרים: אתם מכירים את רמת הכושר שלכם, את היכולות האישיות והמנטליות שלכם (כן, גם אנשים עם בעלי כושר גופני נמוך, יכולים לעשות משהו קצת מאתגר – אם הם עם חברה טובה), תבחנו עם רמת הפציעות/כאבים/עייפות וחשק שלכם.
אתם מכירים את עצמכם בצורה הכי טובה !!
האם אדם אחר יכול לדעת מה נכון עבורכם ? – אתם הרי יודעים את התשובה…   גם לא הקרובים ביותר לנו – לא יודעים מה הכי נכון לנו.

בכל מקרה, לפני שיוצאים לטרק
1. להגיע למשרד של ה – DOC שאחראי לטרק שאתם יוצאים אליו ולברר את תנאי המסלול והאם יש הנחיות מיוחדות.
מומלץ לשאול אותם אם צריך להצטייד בציוד מסוים לטרק (בטרק של "קסקייד סאדל" מומלץ לדוגמא לקחת גרזן קרח וקרמפונים לנעליים). אל תתביישו לשאול אותם כל שאלה שעולה בדעתכם , אחרי הכל הם מכירים את האזור ואת הטרקים הכי טוב.
2. בטרקים שהם לא הגרייט ווקס, שאין בהם מסלול מסודר – מומלץ הצטייד בכל עזרי הניווט הרלוונטיים (מפה טופוגרפית 1:50000 אצל ה – DOC  , מדקו ומצפן).  דוגמא לטרקים לא מסודרים ליחצו כאן
3. בטרקים  האתגריים, מומלץ להצטייד במשואת חירום ליווינית או טלפון ליווני – יכול במיקרים מסויימים אף להציל חיים במקרה חירום. . המשואה נקראת Personal Locator Beacon (ובקיצור – PLB) והיא הגרסה האזרחית למשואות TACBE שנמצאות בשימוש יחידות מיוחדות של צבא ארה"ב ובריטניה.
עקרון הפעולה שלהן פשוט – הן משדרות אות מצוקה (לחלקן יש גם ג'י פי אס ואז הן גם משדרות מיקום מדויק) ללויין , משם האות מועבר לחמ"ל כוחות החילוץ שיגיעו לחלץ אתכם.
המשואות מושכרות לפי ימים והן לא עולות הרבה (וגם אם כן הן עדיין שוות כל דולר) ואפשר למצוא אותן במרכזים של ה – DOC  ובחנויות המובחרות, לדוגמא  ליחצו כאן ועוד דוגמא ליחצו כאן
4. לעדכן בבית שיצאתם לטרק – תנו להם את המיקטם, שם הטרק, עם מי אתם וצפי סיום ויצירת קשר איתם – אלו שני דברים שונים.. (קחו טווח ביטחון למיקרה שמזג האוויר יעכב אתכם ושלא יקפיצו לחינם כוחות ביטחון), רק אל תשכחו לעדכן אותם שחזרתם !

קישורים נוספים מאתרים מקומיים, שיכולים לעניין אתכם המתייחסים להתארגנות והיערכות לטרקים, כמו גם ממה להיזהר וטיפים נוספים

http://www.doc.govt.nz/parks-and-recreation/plan-and-prepare/safety-in-the-outdoors/

http://www.mountainsafety.org.nz/Safety-Tips/Maps.asp

 

לסיום ובנימה אישית אבישי ממליץ ללמוד מניסיונם של אחרים ולהקשיב למקומיים.
לאחר שסיימתי את הטיול שלי בניו זילנד ונפרדתי מהשותפים שלי טסתי לאוסטרליה למס' שבועות , באיזשהו שלב יצאתי לטרק יומי באזור ה"בלו מאונטנס" ללא מפה וללא מצפן ועם ציוד ליום. בשלב מסוים השביל עבר באזור עם צמחיה צפופה ואיבדתי אותו. למזלי הצלחתי לחזור אחורה לתוואי שכבר הלכתי בו ואח"כ מצאתי את המשך השביל אבל אני יכול להגיד שזו דוגמא למה שלא כדאי לעשות. היום לא הייתי מעז לעשות את זה ולכן רצוי שתלמדו ממקרים כאלו מראש ותחסכו לעצמכם את עקומת הלמידה שבמקרה שלי נגמרה בטוב אבל יכלה להיגמר באותה מידה באיבוד הדרך ב"בוש" האוסטרלי על כל המשמעויות הנובעות מכך.
מילה מליאת –
אנחנו ידועים ב"יהיה בסדר" וכמובן ב"סיימנו מסלול…" וכדומה..
לצערנו, קרו מיקרים למובחרים ביותר, אז אל תיקחו על עצמכם סיכונים מיותרים
שתלכו בשלום, תהנו ותפיקו המירב ותחזרו בשלום 🙂