זו לא הסיבה שרציתי להגיע לטלויזיה! מטיילים – בכוחנו לבנות או להרוס

באדיבות freedigital
ID-100265962

זה ישב לי על הלב מיום שישי …

מי כמוני יודעת, ועוד כישראלית,

כמה שכורח המציאות מביאה אותנו להסברה תמידית

מקרה העגלות עורר הדים רבים

ואתם יודעים מה, אולי באמת הוא לא צריך לרדת כל כך מהר מהכותרות

אולי אנחנו, כמטיילים ברחבי העולם נבין ונדע … כי "זר לא יבין זאת"

על התחושות שאחרי ועל מה שלא הספקתי לומר בראיון בערוץ 2 …

 

זה יושב לי על הלב מאז יום שישי שעליתי לערוץ 2 …. (הפתעה מטורפת, בנסיבות שהייתי מעדיפה שלא..)

זוכרים שבמקרה הטלוויזיה היתה דלוקה ברקע ושמענו על מקרה העגלות בניו זילנד ?  (אם אתם לא יודעים על מה אני מדברת כדאי שתלחצו כאן ואז תמשיכו לקרוא)

מה לעשות..

כמו שהתוכנית הזו הגיעה לאוזניינו היא הגיעה לעוד אלפי בתי אב בניו זילנד

תוכנית תחקירים (סטייל עובדה/כולבוטק) שמשודרת בפריים טיים ויש לה השפעה רבה על המקומיים

אל תתנו להם שישברו לנו את הדגל
תמונה באדיבות freedigital ID-10082633

לא פלא שהיא עוררה הדים רבים

הדים, שבמקרה הספציפי הזה, הייתי שמחה שלא אנחנו אלו שהיינו בכותרות

כשאני כותבת "אנחנו" כוונתי ליהודים.. ישראלים ו.. מה לעשות… אנחנו כמדינה …

 

כואב שעלינו לכותרות בעניין הזה ושעדיין מילה אחת לא נאמרה על החטופים או על ההתקפות מעזה לישראל

 

הגדירו את המוכרים חסרי לב ומוסר

הגדירו את המעשה כמעשה מזימה ומרמה

ואח"כ כל הדברים שכתבו בפייסבוק, עד שהחליטו להסיר אותם…

וואי – איזה מילים … צורמות, חדות, כואבות

 

ההדים שעורר הפוסט הקודם שלי היו לכאן ולכאן – הרבה מעבר למה שהיה נראה רק באתר או בפייסבוק, היו לא מעט מיילים והודעות פרטיות

היו שתמכו ופרגנו שאני אומרת בקול רם את מה שהרבה אחרים לא אומרים

היו שהביעו את דעתם לכאן או לכאן

והיו שאמרו שאני מדברת שטויות ומביך שככה אני מסתכלת על המקרה

 

אז .. קודם כל –

אני, כישראלית לא אוהבת לשפוט דברים דרך המדיה

פשוט כי אני יודעת שבד"כ משמיעים רק צד אחד של הסיפור ואולי גם לא מראים את התמונה במלואה

במקרה הנוכחי, לא משנה איך הייתי רוצה להגן על הסיפור

בין אם הסיפור הראשון או אלו שבאו אחריו במדיה ובפייסבוק

זה קשה ..
עוד יותר… כששומעים את מנהלת החברה מגיבה בראיון ש"זו בעיה שלה"

זה צובט בלב,
וזה צובט עוד יותר כשאנחנו מתוייגים תחת הסיפור הזה

 

ולסיפור הזה יש השלכות כבדות …

בין אם זה בניו זילנד או בכל מדינה אחרת – התרבות והמנטליות היא אחרת ..
ובמקרה הנוכחי ..
האוכלוסייה הניו זילנדית, בעלת ידע מצומצם ושיטחי על מדינת ישראל. הם שואבים הרבה מהידע שלהם – מהתקשורת …

הידעתם ?
ערוץ החדשות שהם ניזונים ממנו זה אל ג'זירה (והוא ניתן כערוץ חינמי)

פלא שזה הופך את המצב למגמתי משהו..
ושאזכיר שהממשל הקודם, לא הנוכחי, היה מאוד מאוד אנטי ישראל

ברור שיש כאן גם אנשים שאוהבי ישראל ברמות שלא ישוערו (יש כאן מספר הרב ביותר בעולם של משפחות שמארחות מטיילים ישראלים
וברור שיש כאן גם ישראלים שעושים עסקים ויש קישרי מסחר

אבל האדם הקטן לא מודע לדברים האלה וכשדברים כאלה קורים ….
הם לא משדרים או מספרים על זה במדיה !

כל סיפור נותן תחמושת למי שיש משהו נגד ישראל ומיד זה הופך להיות אנטישמי
הרבה מעבר לתדמיתה המוחלש של ישראל …

כתבתי כבר שלסיפור יש השלכות כבדות…

אז ברמה המקומית

איך מרגישות אותן משפחות שמארחות ישראלים ?
מול חבריהם … ומזל שכרגע אין הרבה מטיילים – אחרת איך היו מרגישים אם היו אצלם מטיילים.. איך המטיילים היו צריכים לשבת ולהגן על חבריהם המטיילים או לנסות ולהסביר ש"לא כולם כאלה"

איך זה משפיע על הישראלים שמנהלים כאן את חייהם ?
(אגלה סוד.. חלקם חוששים שיזהו אותם כישראלים…)

כמובן על הקהילה היהודית, שמאוד ציונית ומחוברת לישראל
וכוללת 3 תנועות נוער …
האם מישהו מבין שזה גורם להם לרצות להתנתק מהזהות הציונית שלהם
לא יודעת כמה אתם יכולים להפנים שמצבים כאלו רק מעודדים אותם להתנכר ולסלוד לזהות שלהם
ברור לי שסיפור אחד לא יכול לייצג אחרים
ואפילו כואב לי על אלו שעובדים בדוכנים ועומדים עכשיו לסוג של "משפט ציבורי" שרץ ברשת החברתית ונותן כלים "איך להימנע ממוכרנים ישראלים"

מכירות בקניונים זה דוגמא אחת
ומטיילים שמשאירים אחריהם לכלוך או
מתנהגים לא יפה זה דבר אחר – אני חוסכת מכם את סיפורי הזוועות …
(וכן, הגיעו אלי מלא סיפורים ותלונות ומצאתי את עצמי מתביישת ומתנצלת בהתנהגות כזו או אחרת)

 

אז מה אני אומרת …

תבואו, תטיילו, תהנו – אבל תבינו

בכוחכם לבנות או להרוס

בניגוד לתיירים מצרפת, גרמניה, שוויץ ואפילו מאירן
כל אדם וישראלי בעולם נושא על גבו מטען ודגל
כל מה שהוא עושה משפיע לכאן או לכאן –
ולכן.. מה לעשות ..

כל החלטה או מעשה שתבחרו לעשות צריכה להיות מלווה במודעות הזו

 

***  ותודה מיוחדת נשלחת גם לרוני, שליחת הסוכנות היהודית בניו זילנד, שנתנה לי את ההשראה לדברים  ***