קורומנדל – פוסט ראשון בסדרה – Pinnecals Track
אחת הפנינסולות המדהימות של ניו זילנד
לצערי, הרבה מהמטיילים מפספסים את הנקודה הזו מפאת חוסר זמן
בן זוגי בזמנו הוא אחד מהאנשים שבפעם הקודמת לא ביקר כאן
ובפעם הזו, כשהחלטנו "לחקור" את המקום
גם אני גיליתי מקומות חדשים
פוסט ראשון בסדרת הקורומנדל
בקורומנדל ניתן למצוא, כמו בכל ניו זילנד, הליכות קצרות וארוכות
למטיבי לכת ולפחות
הכל יפה
הדרך מפותלת
רובה עוברת על רצועת החוף (רק בגבהים משתנים)
מידי פעם, נכנסים לתוך הפנינסולה ומתגלות גבעות ירוקות וקסומות
חויות ממקומות כתובים ברובם באופן ובנימה אישית, כדי להקל על אלו שלא מעוניינים לקרוא הרבה, לפני הפוסט יש ריכוז של המקומות שביקרנו בהם – ללא החויות וההמלצות
הכי חשוב, תהנו !
מקומות שביקרנו בהם
Thames
Pinnecals Track – הטרק המעגלי – הפוסט הזה יעסוק בו
Coromandel Walkway Track
Cathedral Cove
Hot water beach
Tairua
Puketui Valley
======================================
הגענו ל THAMES אחרי נסיעה ארוכה מ- PAIHIA
לא בילינו בה יותר מידי, למען האמת גם לא חיפשנו מה לעשות בה
מבחינתנו היא היתה נקודת מעבר טובה כשהחלטנו לעשות את טרק הפינקלס (PINNECALS TRACK)
אחרי התלבטות קצרה אם לבלות את הלילה בבקתה או לעשות את הטרק כיום ארוך
החלטנו לישון בבקתה, כדי להנות יותר ולקחת את הזמן
(מה שבדיעבד, הסתבר כהחלטה נבונה)
התחלנו את הטרק ב WEBB CREEK
ההליכה בעמק מרהיבה
מרחבים של ירוק ונחלים
מידי פעם מקשיבים לרחש המים הגועשים או מגלים מפל קטן בין הענפים
מדלגים מעל בוץ, סלעים וענפים
עשינו את הטרק בשבוע הראשון שפתחו את הבקתה אחרי החורף (תחילת ספטמבר)
זו הבקתה הגדולה ביותר בניו זילנד (80 מקומות לינה)
הרבה בתי ספר ומשפחות מגיעות לטרק
כל מי שהיה בבקתה אמר לנו "אתם ל-א רוצים להיות כאן כשיש טיול בית ספרי:
"הדבר האחרון שתרצו זה שחבורת ילדים ירוצו לכם בין הרגליים"
לרגע חלפה בנו המחשבה – סתם סחבנו… בבקתה היו כיריים וכלים
במבט חטוף למעלה רואים את הסלע (הפינקלס עצמו) שמחכה שנגיע
השקט מופר על ידי קידוחים ודפיקות
כבר כמה שבועות משפצים את הבקתה
וה"תיקונים הקלים" שתיארו לנו במשרדי ה DOC היו רחוקים מהמציאות
המקום נראה כמו אתר בנייה
אנחנו ישראלים – שום דבר לא זה יהרוס לנו את הכיף
מה גם, שהעובדים הניו זילנדים קיבלו את פנינו בחיוך וההזמנה ל BBQ לא איחרה להגיע
ובכלל – רגע לפני שטיפסנו לפסגה (לעת שקיעה) הבנו ששנ"צ בהחלט באה בחשבון
רגע לפני בחירת הפינה, בחנו איפה החלק הכי חם בבקתה
שמש ליטפה אותנו מבעד לחלון ופשוט נמנמנו בכיף– למרות הרעש מסביבנו
(הצד שפונה לכיוון השירותים ובחדר שבאותו צד של המטבח הכי חם בבקתה)
554 מדרגות
שני סולמות תלולים מברזל
טיפוס עם יתדות שתקועות בסלעים
היה משעשע לגלות שחלקן נעקרו או נעלמו וקצת איבדתי את הידיים והרגליים …
הנוף שנגלה בפסגה מרהיב
האוקיינוס, רצועת הקורמנדל ו Kauaeranga Vally
יש שתי נקודות בפסגה – האחת מסודרת ונראית כמו נקודת תצפית
והשנייה הפסגה עצמה – מיכאל הצליח למשוך את עצמו למעלה (מה לעשות הוא יותר גבוה)
לצערי, רק כשירדנו למטה הוורדן (WORDEN) אמרה לי – אה… יכולת למצוא דרך יותר קלילה לטיפוס מהצד הימים שלפני נקודת התצפית – אה… נחמד … נאלצתי להסתפק בתמונה של מיכאל …
(מזל שראיתי כל כך הרבה נופים בניו זילנד, אחרת הייתי מתאכזבת…)
השילוט הראה 50 דקות לכיוון, לנו לקח פחות – בקצב סבבה, ללא מירוץ, עם צילומים 35 דקות
אמרנו לעצמנו לא לשכוח לקחת פנס, כמובן שאחד מאיתנו שכח…
מזל שאחרי השקיעה יש 20 דקות של אור …
הבוקר שאחרי…
אחרי שינה מהנה במיוחד (בכל זאת, היינו בסה"כ 6 אנשים בבקתה)
למרות שמראש ידענו שיש תוספת של שעה הליכה (במזג אויר טוב)
החלטנו לגוון בהליכה ולחזור דרך Billy Goat
אחרי הפיצול יש פיצול נוסף. כמעט והמשכתי למקום לא קשור – טרק שאם היינו הולכים אליו, בסוף היינו צריכים גם לחזור –מה שקרוי "טרק ללא מוצא" – OLD DAM (תודה שמצאנו אותו)…
זה בפינה החבויה התחלנו ללכת בבוש
הוורדן אמרה שההליכה מורכבת ממישור, ירידה, עלייה, מישור וירידה
והירידה האחרונה …. וואי, כאילו לא נגמרה …
דיברנו על כך ביננו בדרך, שהחזור מכאן היתה החלטה נכונה
כי למרות הירידה התלולה, הדרך יותר קלה לירידה – כנראה שזה בגלל התקופה שהגענו לעשות את הטרק
קול הצעדים לא הורס את השקט. אנחנו לבדנו במסלול – ממש כמו פעם בנפאל …
אני הרבה יותר נהנית מההליכה – הבוש מרגיש הרבה יותר פתוח מאשר בצד השני
איך שאני שואלת את מיכאל אם נראה לו שזו הירידה לעמק
אנחנו שומעים רחש של מים שוצפים ונגלה לפנינו נוף פתוח של העמק
כן.. חיוך עלה על פני כשהבטתי למטה והבנתי כמה יש לנו עוד לרדת
מסילות ברזל של קרונות מן העבר
מדרגות חקוקות בסלע
גם כאן גשר צר מאוד אבל ממש מאוד…
אמרתי למיכאל "אז על הגשרים האלה כתבו את השיר…"
למרות הזהירות
בוץ גיר, מחליק ביותר, הכיר את ישבני באחת הפעמים
חושבת לעצמי איזה מזל שלא יורד גשם, אחרת נראה לי הייתי פשוט מתגלשת למטה …
היה אולי משעשע, רק הבעיה שיש מלא ענפים ואבנים בדרך 🙂
כשהגענו לחנייה נזכרנו כמה כיף זה שבסיום הטרק אתה מגיע ל"בית" שלך בטיול:
האוטו
בפוסט הבא על הקורומנדל.. פלטשר ביי, אחד המקומות המהממים שיש ושהרבה דווקא לא מגיעים אליו ..