בנגקוק – עיר של ניגודים

הפסקתי לספור את מספר הפעמים שעברתי בעיר

(אם אספור ואשתף, נראה לי אפיל את עצמי מהכסא, עוד לפני שאפיל אתכם..)

נדמה לי שהמקסימום ששהיתי בה היה 4 ימים
ומודה, בין 2004-2017 לא מרגיש שיותר מידי השתנה בה, מלבד שדה התעופה והוספת שילוטים באנגלית 🙂

כל פעם חוויתי בה משהו אחר
הפעם הראשונה היתה שוק תרבות ומעבר לקראת צפון תאילנד
הפעם השנייה היתה עם כף רגל שבורה וככה חזרה לישראל אחרי טיול של שנה
הפעמים הבאות לא הוצאתי את האף משדה התעופה
ואח"כ בכל עצירה בת כמעט יומיים, החלטתי שאני נעה בין מה שיש למקום להציע, לסידורים (מה לעשות, היא זולה..) לבין מנוחה, בריכה ומכון כושר.
כתבתי … עיר של ניגודים
את החושים תוקפים ריחות טובים ורעים
מוכרים ברחוב ובשווקים ינסו לתפוס את תשומת הלב
יתמקחו איתך על מחירים
כחובבת טיולים ותרבויות, אני יכולה לומר שגם בה הצלחתי למצוא (אחרי הרבה פעמים) קסם מיוחד
התאילנדים אנשים חביבים למדי
יש שטוענים שהם מהחביבים בעולם (על כך יש לי קצת ספקות בעניין..)
בנגקוק או בנקוק או בנג של קוק, איך שלא תסתכלו עליה
תהיה רוויה ברעש, ציפצופים ותנועה מטורפת כמו שלא יצא לי לראות מעולם
כשאנסה לחצות את הכביש, אצטרך לראות שלא מגיח איזה רוכב אופנוע מהפינה
אבל היי
יש אחלה אננס בכלום כסף לרענן את הגוף מהלחות העוטפת
לפתוח את היום בקפה של בוקר בסטרבקס, קופי קלאב או בכל בית קפה מערבי … כזו אני..
כשהגעתי לראשונה מניו זילנד, היה לי רועש, גיחכתי לעצמי שזו הכנה טובה לחזרה לישראל – אחרי שנה של טיול במדינות הפסיפיק זו היתה בהחלט חוויה של הלם תרבות
כשעברתי מישראל, חוסר הסבלנות והרעש לא היוו כלל משקל. רק הריחות מסביב
מיוחד לראות את השינוי שבנגקוק השתנתה במהלך השנים
פתאום יש קנס אם יורקים ברחוב, דבר שלא יכולתי להכיל
יישמע הזוי, אבל שמחתי שהיתה לי ההזדמנות ליצור לעצמי חווית בנגקוק חדשה.
ב- 2005 כשיצאתי מבנגקוק, עזבתי עם רגל שבורה ותקופת החלמה ושיקום ארוכה במיוחד.
כמו שאני אוהבת לאגור חויות וליצור זכרונות, אך אם נותר לי טעם חמוץ-מתוק, אך אני שמחה לסוג של תיקון, הזדמנויות 🙂
אז ..
כיאה לתיירת שאוהבת ללכת, למרות הלחות והחום, גם את בנגקוק בחלקה חקרתי ברגל
נקודות על מפה אוף-ליין אחרי שקיבלתי במלון את המפה
מה לעשות, סוג של אולד פאשן שכמוני, יש משהו בלראות תמונה מלאה של כל האזור ולא בקטן על המסך (זה טוב לכל יום.. כשיש יעד נכסף)
למרות שעות על גבי שעות ברגל, התנסיתי ב:
רכבת המטרו – נוחה למדי.
מונית-סירה = בהחלט חויה, רק כדאי להוריד את הוילון השקוף, אף אחד לא רוצה לחטוף טיפות מהנהר הלא נקי במיוחד (בלשןו המעטה)
מונית – הכי נוח ונעים, ורק עם מונה.
טוק-טוק – בפעמים האחרונות נמנעתי לחלוטין, אבל זו חויה MUST למי שמעולם לא עלה. להבנתי, המחיר שהם לוקחים כמעט זהה למונית, אז העדפתי מיזוג ונוחות .. כי גם ככה הם עומדים בפקק.
יש מונית-אופנוע – אני הרגשתי לא מספיק בטוחה איתם, אבל יודעת שיש הרבה שנעזרים בשירותם
נקודה חשובה –
נאמר ונכתב רבות על העניין שהם יגידו לכם הארמון סגור, יקחו אתכם למקומות ובסוף לא תגיעו למחוז חפציכם. מה ההמלצה: אל תיראו תיירים מידי, תהיו נחושים, תגידו מקום סמוך או תלכו ברגל 🙂
אז מה עושים בשדה ..
קונים שם סים, יש פעמים שמחלקים סים חינם, עם דאטה שמספיק כמעט לשבוע. שווה.
אופציות למונית – לרדת למטה ולחכות בתור (יש מכונות שלוקחים תור וכל פתק אומר לכם לאיזה מספר מונית ללכת), אם יש תור מטורף… אפשר לעלות למעלה לקחת מונית.
יודעים להיכן מועדות פניכם ?  תדפיסו גוגל מפות, תראו להם את המסלול ושיסעו דרך כביש האגרה – תגידו לנהג שתשלמו לו על כך בסוף הנסיעה (חוסך לכם בזמן, גם אם יעלה קצת יותר יקר, ביננו מה זה 50 באט)
מה לעשות ?
שפע של אוכל טעים, אבל משום שהיה לי חסך באוכל ישראלי – ביג מאמה (יש שתי שלוחות. הכי נעים לשבת בטאפס שממול, אפשר להזמין משני התפריטים השונים), ואין על האיטלקית מתחת לבניין של קניון הטרמינל, בקניון עצמו יש את המסעדה הפורטוגזית
כמובן יש את הבר שצילמו בו את "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק" – אחלה נקודת תצפית על העיר (רק ל-א להגיע עם כפכפים)
אני יכולה לכתוב לכם על מה שידוע לכולם: ארמון המלך, השוק הצף, הבודהה השוכב, WAT פה ו- WAT שם (אלו לא באמת השמות, יש פשוט שפע מהם) ועל השייט בנהר הצ'ופרייה, CHAO PHRAYA, דמנואן סאדאק, BANG NAMPENNG
אני יכולה לספר על הקניונים השונים – פלטינום, MBK, CENTRAL WORD, TERMINAL 21 ועוד כמה פחות מוכרים ..  נשים יקרות (גברים פנקו את נשותיכן..) אם נפשכן חפצה, ויקטוריה סיקריט כאן בהחלט שווה (היתה לי התמכרות קטנה. מודה….)

והכי חשוב – אי אפשר להיות בתאילנד בלי לחוות באיזה עיסוי ויותר מזה – נסו BODY SCRUB – הגוף שלכם ייצא חלק ונקי ברמות שלא הכרתם. פינוק !
רק משהו קטן של בטחון ..
יש התראות, ואפשר תמיד להתעדכן בשגרירות ישראל בבנגקוק ובאתר של משרד החוץ
ומתוך משהו שניתן לראות תוך רגע …   אזור NANA הוא האזור העמוס במוסלמים, אי אפשר לפספס – הכל מתחלף לשילוט בערבית ….
בסופו של דבר, כמו בכל מקום שאני מגיעה אליו בעולם …
אני אוהבת להרשות לעצמי לצאת ולחקור – כך פתאום גיליתי פארק באמצע בנגקוק – היה פסטוראלי ושקט ממש
והיות שהכל בר שינוי וטעם אישי, ההצעה שלי –
תגיעו למלון ותראו מה בא לכם לעשות, אם בכלל 🙂
על האיים שבהם ביקרתי בטח אכתוב בהזדמנות אחרת, על צ'אנג מאי אני מודיעה, אני מוותרת לספר כחווית טיול, שם אספר על חוויה אחרת… רמזתי בהתחלה.. שם סיימתי טיול של שנה עם כף רגל שבורה ששינתה את כל חיי…
error: Content is protected !!