יששששש יוצאים לטרק

עומר מזרחי בסדרת הפוסטים על טרק המילפורד

לצד ההכנות, החששות והמחשבות (אייי מזג האויר.. מזג האויר..)

התרגשות מפני הבאות…

יללה עומר.. יצאנו לדרך !

היום… היום הראשון לטרק

מאת: עומר מזרחי

הבוקר תפס אותנו עייפים ובאיחור קל.
בגלל שהזמנו גם את האוטובוסים לטרק, שהם לא חובה, נסענו למרכז המבקרים של ה-doc במרכז טה אנאו, חנינו את הרכב בחניון החינמי לטווח ארוך, ועלינו על האוטובוסים. השמים מעל היו אפורים ומעוננים מאוד, ואווירה כללית של עוד שניה גשם.

נסיעה קצרה הובילה אותנו במעלה דרך המילפורד (מילפורד רואד) אל Te Anau Down – שטח אפר קטן עם מזח עוד יותר קטן ומעבורת קטנה שתיקח אותנו מכאן אל תוך נבכי פיורדלנד, אל נקודת ההתחלה של מילפורד טרק.

(זוכרים שבפוסט הראשון ליאת המליצה לישון שם ולחסוך את הנסיעה… אז זה המקום/האזור)

לא עברו שתי דקות על המעבורת וכבר זיהינו את הישראלים שאיתנו.
לא היינו ישראליאדה גדולה מידי – אני וטל שותפתי, עוד 3 בנות חביבות שישנו איתנו בהוסטל, ובחור אדיר שגם הוא מרעננה.
ישר התפתחה שיחה זורמת והתחילו צחוקים, והתנחמתי בעובדה שאפילו התחיל לטפטף בחוץ וזה רק ידרדר – לפחות יהיו צחוקים.

ככל שהשיט המשיך (כמה גדול אגם טה אנאו הזה?!) ככה האווירה השתפרה ומזג האוויר הדרדר, וכשנחתנו ב-Glade Wharf והצטלמנו ליד השלט המפורסם של מילפורד טרק כבר התחיל גשם.

מסיבות היסטוריות היום הראשון הוא רק שעה של הליכה – 5 ק"מ, שעה הליכה

שני צעדים לתוך הבוש הבהירו לנו כבר שזה לא כמו שום טרק שראינו – הבוש עצמו היה מיוחד – בין אם השיחים הנמוכים דמויי הדקלים שראיתי רק בפארק היורה, או עצים שהיו מכוסים לחלוטין בצמחים מטפסים.

כשעברנו ליד בקתת Glade Wharf (הבקתה לעשירים שעושים את הסיור המאורגן), מקנאים קלות בריח המאפים והאח הבוערת בפנים, הגשם פסק והעננים התחילו להתפזר. מבין פיסות העננים הגיחו פתאום פסגות גבוהות ומושלגות מסופת הגשמים של אתמול, ונהר קלינטון התפתל מימיננו לתוך בוש מלא עצים ירוקים.

בתום השעה הגענו ל-Clinton Hut
הבקתה הראשונה בה נישן להיום, הזכירה לי איזה צימר עם מרפסת עץ גדולה, חדרי שינה ומטבח מאובזר בגז, כיורים, ואפילו תאורה.

תפסנו את המיטות הכי טובות, ובגלל שאפילו לא הגענו לשעות הצהריים והיינו עייפים מהשינה הדלה והלחץ – עשינו שנ"צ נחמד בהאט.

כשקמנו מזג האוויר התהפך כמעט לגמרי – הייתה שמש !    ושמים כחולים  !
והשלג על הפסגות ניצנץ והכל תפס פתאום צבעים בוהקים של ירוק.

אכלנו צהריים זריז (חלק מהאנשים קנו סנדביץ' של subway וסחבו אותו איתם! אחלה רעיון ליום הראשון!), ויצאנו לחקור את האיזור.

חזרנו קצת אחורה, והלכנו למסלול הצידי אל ה-Wetlands.
בכללי החלטנו שבמילפורד אנחנו לא מפספסים אף מסלול צדדי, ובצדק –
הביצות הירוקות האלו היו שטח פתוח באמצע כל היער הפיורדלנדי הזה, וממוסגרות באותם הרים מילפורדיים שילוו אותנו בימים הקרובים.

הצטרפנו לסיור הקצר של הריינג'ר (שומר מטעם ה-doc שנמצא בכל האט) שהסביר לנו על הצמחים והציפורים באיזור, ובסוף הסיור נשארנו לשבת על גדת נהר קלינטון (ולהעקץ בלי סוף על ידי סנדפלייז).

בערב אחרי ארוחת ערב מושקעת (קוסקוס ובשר אינסטנט סטייל מנה חמה), ישבנו להכיר את "מחזור ה-28 בפברואר של מילופרד" – האנשים שילוו אותנו לאורך כל הטרק. אוטומטית כל הצעירים בטרק התחברו – היינו 6 הישראלים, זוג ניו זילנדים אדירים שקרעו אותנו מצחוק, ועוד בחור אוסטרלי מעט הזוי. לא האמנו כמה צחוקים אפשר לעשות עם אנשים זרים לגמרי – אבל איכשהו עברו 3 שעות שבהן הספקנו לספר להם על כמה פורים הוא חג אדיר, ואחד מהם סיפר לנו על איך יצא לו לשחק ניצב ב"שר הטבעות" אחרי שעזר לבנות את הסטים.

הלכנו לישון לא לפני שיצאנו לראות את התולעים הזוהרות – הריינג'ר הוביל אותנו בחושך המוחלט חזרה אל השביל לשיח שבו היו לא מעט תולעים זוהרות, שהתגמדו רק לעומת הכוכבים מלמעלה שהיו כל כך ברורים עד שאפשר היה לראות את שביל החלב.

טיפים חשובים ליום הראשון

•  אל תפספסו אף מסלול צדדי !

מילה מליאת

• היום הראשון הוא הליכה קצרה, לכן אפשר בשקט לצאת מאוחר .. אין למה למהר..  ואם כבר הגעתם מוקדם… תהנו מהאוירה
• אחד התכשירים החשובים ביותר בטרקים בניו זילנד ובפרט במילפורד הוא תכשיר טוב נגד זבובי החול (סנדפלייס) – המלצה לתכשיר מעולה שהוכיח את עצמו שוב ושוב ברשימת הציוד המומלצת
• תתחברו עם אנשים אחרים, וכמה שיותר, זה רק יעצים לכם את החויות של ניו זילנד !