משפחת אלקhים החליטה לטייל בניו זילנד

במשך חודש שלם הם צברו חויות, ראו חויות, עשו טרקים ופשוט נהנו

בכתבה האחרונה, נגלה מבחינתם "עשה להם את הטיול"

החויות שצברו ועל מה בשום פנים ואופן לא ויתרו

(באופן אישי, הם גרמו לי לחזור לטייל כאן…)

קבלו באהבה את המשך החויות מבית משפחת אלקיים

מאת: לליב ברעם-אלקיים

לפוסט הראשון של חויות משפחת אלקיים ליחצו כאן

זוכרים שחששנו איך הילדים יעשו את הטונגרירו קרוסינג ?  זוכרים שהם עשו אותם נהדר, נהנו והם רק בני  ו- 11 ו- 14 (נכון לשנת 2014 🙂 )

משפחת אלקיים בהרכב מלא ברוטברן

מבחינתנו היה ברור שניו זילנד זה טרקים – ברור לי שזה לא מתאים לכל אחד ולניו זילנד יש הרבה מה להציע, אז שזה לא מה שירתיע אתכם…
אם זה תלוי בי אפשר היה פשוט ללכת ברגל חודש ימים אבל בכל זאת לא נסעתי לבד…
אז בגלל מגבלת הזמן הוחלט מראש שעושים טרק אחד כולל לינה והשאר ימי טיול בודדים.
האמת שלנו לא הייתה התלבטות בבחירת הטרק.  לנו היה ברור שבחירתנו הוא הרוטברן.
הטרק נותן הכל, נופים מרהיבים, חלוקת ימים טובה מבחינת ק"מ יומי ודרגת קושי, בקתות מתוחזקות היטב וגם טרק שניתן לסיים ב- 3 ימים ולהשאיר זמן לעוד חוויות.
מבחינתי הטרק היה פסגת  הטיול, ונהניתי הנאה גדולה מלראות את הילדים חווים את החוויה במלואה, נהנים מההליכה ומהאווירה המיוחדת בבקתות – איפה עוד אפשר למצוא ילד בן ה- 10 מקשקש באנגלית שוטפת ?! עם קנדית בת 22 ומחליף חוויות על מסלולי טיול בניו זילנד…
(והאנגלית, למקרה שתהיתם זה לא מאיתנו זה מהאינטרנט….)

חשוב לציין שהנאתנו מהטרק לא נפגמה גם כשבלילה הראשון של הטרק ירד גשם מטורף וגרם לכך שבחצי היום השני עשינו את השעתיים טיפוס לאוכף בגשם וערפל – בעלי טוען שזה היה לטובה, כי ככה הערפל עזר לילדים – הם פשוט לא ראו כמה עוד נשאר לטפס J

המסלול שלנו כלל גם טיולי יום, שנבחרו בקפידה והיו מהנים במיוחד. בנוסף לטונגרירו קרוסינג עשינו יום באייבל טזמן, שכלל גם שייט (שאם אתם שואלים אותי, בלעדיו טיול בניו זילנד אינו שלם), עישנו יום מרהיב במיוחד במסלול "רוב רוי". וכמובן עוד המון טיולים קצרים יותר לאינספור מפלים, אגמים ותצפיות.

אז נכון שמבחינתנו ניו זילנד זה טרקים, אבל היא גם בעלי חיים.
היות ואני מטפחת משפחה חובבת טבע, מצאנו את עצמנו במרדף תמידי אחרי כלבי ים ופינגווינים.
חשוב לי לציין, שבחלק מהמקרים היה לנו מזל ובחלק פחות – מה שהפך את ההמתנה והחיפוש לחוויות בפני עצמן.

מפגש מקרוב

בסופו של דבר זכורים בעיקר 3 מפגשים:
הראשון שבהם היה בשייט במילפורד כשלהקת דולפינים החליטה להנות מהזרמים של האנייה וליוותה אותנו במשך כחצי שעה – חוויה מרהיבה.
השני היה בחצי האי אוטגו בו צפינו בפינגווינים הכחולים עולים בשקיעה מן הים
והאחרון שדורג ללא ספק במקום הראשון היה סיור  nature wonders בחצי האי אוטגו (אורכו כשעה וחצי) ואכן כך הוא – פשוט מופלא.
הסיור כלל נסיעה ברכב אמפיבי (רכב עם שמונה גלגלים שעובר כל מכשול כולל שייט בשלוליות…) – מרשים כשלעצמו וביקור במושבת כלבי ים השוכנת בתחומי החווה ומאפשרת מפגש עם עשרות כלבי ים במרחק סנטימטרים בלבד מהמבקרים ובנוסף צפייה בפינגווין צהוב עין ולעיתים גם מפגש עם אלבטרוס. אנחנו הגדרנו זאת כאחת מהשקעות הכסף הטובות ביותר בטיול.

החלק הקשה באמת בטיול מהסוג הזה הוא להחליט מה לא עושים. עם מרבית הקשיים האלו התמודדנו עוד בארץ, כשלאט לאט הלכנו והשלמנו על מה נוותר ושאי אפשר לראות בחודש את מה שראינו לפני 20 שנה בארבעה חודשים וחוץ מזה היו גם דברים חדשים שרצינו לראות ולעשות מה גם שבטיול הגדול היינו "דלפונים" ואילו הפעם הגענו מצוידים במלאי הבטחות לאטרקציות כך שמצאנו את עצמנו עושים : בנג'י, זורבינג (לא אני…), ג'ט בואט, שלל אומגות, שייט במערות ובמילפורד סאונד, טיול סוסים ועוד ועוד…

אז נכון שחלק גדול מהטיול תוכנן עוד בארץ, אבל לא פחות חשוב בעיניי היתה היכולת שלנו לאלתר ולזרום ולהתאים את עצמנו למצב הילדים, מזג האויר ובכלל… הדוגמה הבולטת ביותר היתה ההחלטה לוותר על הביקור בהר קוק שתוכנן לחלקו האחרון של הטיול. בשלב זה כבר היינו אחרי הטרק ברוטברן והיתה לנו הרגשה שהילדים מיצו את עניין ההליכה ועל כן הגענו למסקנה שאין טעם לנסוע שעות רבות רק כדי שאני אהיה מרוצה… וכך הוחלף הר קוק בביקור בקטלינז, והאמת ? אין על מה להתלונן בכלל… עברו עלינו שם יומיים נפלאים.

אין מצב שנוותר על ההוביטון
הבית של בילבו באגינס

היה לנו ברור מלכתחילה שלמרות שיש לנו רק חודש לא מוותרים על האי הצפוני כי לא יכול להיות שנגיע עד ניו זילנד והילדים לא יהיו בטונגרירו ולא יראו גייזרים ולא ולא… וחוץ מזה להורים שלהם יש זיכרונות נהדרים גם מהאי הצפוני. טוב, אולי כל זה נכון אבל האמת היא שפשוט לא ניתן היה להעלות על הדעת שנטוס עד קצה העולם ולא נבקר בהוביטון… בהתחשב בכך שכל גברברי המשפחה מכירים בעל פה את כל סרטי שר הטבעות והיו חייבים אבל פשוט חייבים לבקר בבית של בילבו באגינס.

בסופו של דבר הטיול שלנו היה 29 ימים נטו שמתוכם היינו 9 ימים באי הצפוני ו- 20 יום באי הדרומי.

מאחר וראינו כל כך הרבה ועברנו אינספור חוויות, ברור לכם שקשה לתמצת ואני יכולה להמשיך ולספר בלי סוף אבל בכל זאת…
כדי לנסות לסכם עבורכם, ישבתי עם בני המשפחה ועשיתי סקר שכלל את השאלה הבאה:

כששואלים אותך איך היה בניו זילנד, מה החוויה הראשונה שתספר עליה ?

ולהלן התוצאות:

איתוש (בננו הקטן) – טיול סוסים וטרקים.

טל מבצע את מצוות ניו זילנד (ישראליאת … לא בשבילי 🙂 )

טל (בננו הגדול) – בנג'י והקראוון פארק שבו חלקנו את הנחל והדשא עם להקת ברווזוזו (זו לא טעות כך הוא קורא להם).

יוחאי (האבא) – כלבי הים והפינגווינים ב nature wonders

לליב (האמא – אני) – הטרקים.

אז איך מסכמים ?

בשתי מילים:  היה מדהים !

ובעוד שתיים 🙂

מומלץ בחום !

אין לי ספק שהטיול לניו זילנד היה עבור כולנו חוויה מיוחדת במינה שתיזכר שנים רבות ואינה דומה לשאר הטיולים שעשינו עד היום.
בעולם מושלם היינו כנראה חוזרים על זה ביום מן הימים אבל בעולם מציאותי אני מסבירה לילדים שבפעם הבאה שהם ירצו להגיע לניו זילנד הם כבר יעשו זאת בכוחות עצמם…

ואנחנו…
אנחנו כבר מתכננים את הטיול שנעשה לשם בפנסיה.
אז מה אם יש לנו עוד קצת יותר מ- 20 שנה עד שנגיע לשם… הטבע יחכה לנו ויש עוד המון טרקים שאנחנו פשוט חייבים לעשות…

יש לכם שאלות מוזמנים לשאול