כמה קל לאבד תחושה של זמן

אחרי ההלם הראשוני של הנחיתה

מתחילים לנוע ולזרום

לשמור על המסורת
הדלקת נרות חנוכה באחת מהמשפחות המארחות

ללכת עם התכנון ולשנות תוך כדי את התוכניות
תחושת הזמן לאט לאט משתנה לה

"וואלה, אוטוטו פסח ?"

"מתי נר ראשון של חנוכה ?
"יום שישי .. שבת שלום"

שאלות שנשאלות, מן הסתם, רק בקרב הישראלים

אבל לא משנה מהיכן אתה,

הדלקת נרות שבת באחת מהמשפחות המארחות

או לאן אתה הולך

תמיד הימים מתבלבלים ונשכחים

באחד הטרקים מישהו עצר אותנו ושאל "איזה יום היום"
אחרי שענינו לו והוא המשיך לדרכו
הסתכלנו אחד על השני וחייכנו
לא הבנו איך זה קורה לו
די מהר זה קרה גם לנו

לי היה קל יחסית, הקפדתי להדליק נרות
לא משנה היכן היינו

(גם כשהיינו בהרי ההימלאיה, או משקיפים אל האוורסט)
בין אם זה נרות שבת או נר זיכרון
דאגתי לקבל אישור מיוחד מהוורדן

הדלקת נרות באחד מהטרקים, קיבלתי אישור מיוחד

עוד יום
עוד טרק
עוד מסלול
עוברים ממקום למקום
פוגשים אנשים מכל העולם
איפה ישנים ומה הולכים לאכול
מה התוכניות למחר
או מה הכיוון הכללי
השגרה שהכרנו בארץ שונה
בין אם בטיול או בתחילת החיים כאן

כשאתה מטייל, אתה "אובד" בזמן
כי אתה שקוע במן חלום של תנועה מתמדת

כשאתה חי או מטייל בחו"ל
אתה שקוע בתוך מציאות אחרת
מרבית הפעמים עובדים בשבתות
גם בערבי חג וחגים
ממש סוג של גויים

הידעתם ..
חלק ממקומות העבודה וגם אנשים מאמינים בשבת של היהודים

 

** נראה לי שזה למה המשכתי והקפדתי על הדלקת הנרות של שישי או ליצור קשר עם הבית לומר שבת שלום – עזר לי לזכור קצת את הימים, – ובכל הטיולים שעשיתי בעולם 🙂